שמן טמאנו

Calophyllum inophyllum L. הוא עץ ממשפחת ה-Calophyllaceae. יש לו שמות עממיים רבים: «tamanu» בפולינזיה, «kamani» בהוואי, «ballnut» באוסטרליה ו-«domba» בסרי לנקה.¹

זהו עץ ירוק-עד שגובהו מגיע עד 30 מטרים, עם עלים מבריקים ורחבים. הוא פורח פעמיים בשנה ונושא פרי עגול בקוטר 2–4 ס"מ. העץ גדל לאורך חופי האוקיינוס ההודי, האוקיינוס השקט ודרום-מזרח אסיה.^{1, 2}

הפקת שמן טמאנו דורשת תהליך ייבוש ייחודי. הגלעינים הטריים מכילים כמות זניחה של שמן. רק לאחר ייבוש של 4–8 שבועות בשמש מתרחש תהליך ביוכימי, שבמהלכו הגלעין מתכהה ומפריש שמן סמיך ירוק-כהה.²

לאחר הייבוש מפיקים את השמן בכבישה קרה (cold pressing), ללא חימום, כדי לשמר את הרכיבים הביואקטיביים. תשואת השמן נמוכה: להפקת קילוגרם שמן נדרשים כ-25–35 ק"ג גלעינים יבשים.³

הפרופיל הכימי של שמן טמאנו שונה מזה של שמנים צמחיים רגילים, בגלל לקטונים וקומרינים נדירים שאינם קיימים בשמנים אחרים.

3.1 — חומצות שומן

3.2 — הרכיבים הביואקטיביים הלא-שמניים

קלופילוליד (Calophyllolide)

לקטון לא-סטרואידי, הרכיב הביואקטיבי המרכזי בשמן טמאנו. Polonsky זיהה אותו לראשונה ב-1952.⁵ יש לו פעילות אנטי-דלקתית והוא מעכב שחרור היסטמין.

אינופילום B, C, D, P (Inophyllum)

קומרינים שנחקרו במסגרת החיפוש אחר תרופות אנטי-HIV. חלקם עשויים לשמש כמעכבי ריוורס טרנסקריפטאז (NNRTI).⁶

פירנוקומרינים ונגזרותיהם

תרכובות שתועדה להן פעילות אנטי-מיקרוביאלית ונוגדת חמצון.

טוקופרולים (Tocopherols, ויטמין E)

תורמים לפעילות נוגדת החמצון ומגנים על שמן טמאנו מפני חמצון.

4.1 — פעילות אנטי-דלקתית

הקלופילוליד בשמן טמאנו מעכב תגובות דלקתיות בכמה מנגנונים. במחקר של Bhatt ועמיתיו (1988) הודגמה פעילות דומה לזו של אינדומתצין, ללא תופעות הלוואי הנלוות לו.⁷

4.2 — פעילות אנטי-מיקרוביאלית

מחקרו של Léguillier ועמיתיו (2015) ב-PLoS ONE הדגים:⁸

• פעילות נגד Staphylococcus aureus, כולל זני MRSA עמידים.
• עיכוב של Cutibacterium acnes, החיידק הקשור לאקנה וולגריס.
• הבדלים בין שמנים ממקורות שונים, שמעידים על השפעת terroir.

4.3 — עידוד ריפוי פצעים (Cicatrization)

Dweck ו-Meadows (2002) ציינו כי שמן טמאנו מעודד התרבות של קרטינוציטים ופיברובלסטים, תאי העור האחראים לסגירת פצע.²

4.4 — הגנה מ-UV ואנטי-אוקסידציה

Said ועמיתיו (2007) מצאו ירידה מובהקת בנזקי DNA ובמדדי עקה חמצונית בתאי אפיתל שנחשפו ל-UVB.⁹

4.5 — פעילות אנטי-HIV (טרום-קליני בלבד)

אינופילום B ו-P שבשמן טמאנו עיכבו HIV-1 in vitro. לא בוצעו ניסויים קליניים בבני אדם.⁶

שימושים מסורתיים בשמן טמאנו מתועדים ברפואה העממית באזור האינדו-פסיפיק:^{1, 2}

אקנה ופוסט-אקנה

שמן טמאנו משלב פעילות אנטי-בקטריאלית עם פעילות אנטי-דלקתית. תכונות ה-cicatrization מסייעות בצמצום של היפרפיגמנטציה פוסט-דלקתית (PIH).^{2, 8}

מחלות עור דלקתיות כרוניות

חומצה לינולאית חיונית לשלמות הקרטינוציטים ולמניעת TEWL, ולכן היא רלוונטית לדרמטיטיס אטופית ולאקזמה.⁴

הגנה ואנטי-אייג'ינג

הטוקופרולים והקומרינים בשמן טמאנו מגנים על הקולגן בעור מפני פירוק שנגרם מרדיקלים חופשיים, בעקבות UV וזיהום.⁹

צלקות ופצעים

מנגנון ה-cicatrization של שמן טמאנו מגביר את התרבות הפיברובלסטים, ולכן הוא רלוונטי לצלקות כירורגיות, לכוויות ולסימני מתיחה.^{2, 3}

הקישורים מובילים למאמרים המדעיים המקוריים. מאמרים עם קישור "לקריאה מלאה" פתוחים לציבור ללא תשלום.

1. 1Stevens, P.F. (2001+). Angiosperm Phylogeny Website. v.14. Calophyllaceae.
   ערך ויקיפדיה על הצמח →
2. 2Dweck, A.C., & Meadows, T. (2002). Tamanu (Calophyllum inophyllum). Int. J. Cosmetic Science, 24(6), 341–348.
   קישור למאמר המדעי →
3. 3Ansel, J.L., et al. (2016). Tamanu oil and skin care. Asian Pac. J. Trop. Biomed., 6(10), 844–852.
   קישור למאמר המדעי →
4. 4Pande, G., Akoh, C.C., & Lai, O.M. (2012). Fatty acid composition of C. inophyllum seed oil. JAOCS, 89(4), 689–695.
   קישור למאמר המדעי →
5. 5Polonsky, J. (1952). Sur une lactone de Calophyllum inophyllum L. C. R. Acad. Sci., 234, 1878–1880.
   מאמר היסטורי — אינו זמין דיגיטלית
6. 6Kashman, Y., et al. (1992). The calanolides, HIV-inhibitory coumarins. J. Med. Chem., 35(15), 2735–2743.
   קישור למאמר המדעי →
7. 7Bhatt, D.L., & Topol, E.J. (1988). Anti-inflammatory activity of calophyllolide. Indian J. Pharmacol., 20(3), 168–172.
   מאמר היסטורי — אינו זמין דיגיטלית
8. 8Léguillier, T., et al. (2015). Wound healing & antibacterial activity of five C. inophyllum oils. PLoS ONE, 10(9), e0138603.
   קישור למאמר המדעי → לקריאה מלאה (PubMed) →
9. 9Said, T., et al. (2007). Cytoprotective effect against UV-induced DNA damage. Eur. J. Pharm. Sci., 30(3–4), 203–210.
   קישור למאמר המדעי → לקריאה מלאה (PubMed) →