חלבון משי הידרוליזי

חלבון המשי מקורו בפקעת שטווה זחל תולעת המשי הביתית, Bombyx mori (ממשפחת Bombycidae), כדי להגן על עצמו בשלב הגולם. הפקעה בנויה משני חלבונים מרכזיים: פיברואין (כ-70% מהפקעה) — החוט המבני הפנימי החזק, וסריצין (כ-25–30%) — חלבון דביק העוטף ומדביק את סיבי הפיברואין זה לזה.¹

גידול תולעי המשי (sericulture) על עלי עץ התות הוא ענף חקלאי בן אלפי שנים במזרח אסיה. בתעשיית הטקסטיל, הסריצין מוסר כ"פסולת פינוי-דבק" (degumming) כדי לחשוף את חוט המשי החלק — ופסולת זו היא כיום המקור התעשייתי המרכזי לחלבון משי קוסמטי.²

הפקת "חלבון משי הידרוליזי" (Hydrolyzed Silk, שם ה-INCI) מתחילה בתהליך פינוי-דבק (degumming) — לרוב בטמפרטורה ולחץ גבוהים באוטוקלב — המפריד את הסריצין מהפיברואין. לאחר מכן עובר החלבון הגולמי הידרוליזה (חומצית, בסיסית או אנזימטית) הפורקת אותו לפפטידים ולחומצות אמינו קצרות המסיסות במים.³

דו"ח הבטיחות של ה-CIR (2020) מתעד תכשירי חלבון משי מסחריים במשקלים מולקולריים שונים — כ-300 דלטון (הידרוליזה חומצית/בסיסית/אנזימטית, בתמיסה מימית 20%), כ-650 דלטון וכ-1,000 דלטון (הידרוליזה בסיסית/אנזימטית). ככל שהמשקל המולקולרי נמוך יותר — כך משתפרים המסיסות והחדירות למשטחי קרטין.⁴ טכנולוגיות עיבוד חדשות יותר, כגון electrospinning (טוויית-חשמל) של סריצין, נחקרות כדרך למתן ממוקד יותר של החלבון בקוסמטיקה.⁵

הפרופיל הכימי של חלבון המשי נגזר משני החלבונים המקוריים — פיברואין וסריצין — שהרכב חומצות האמינו שלהם שונה מהותית וקובע את תפקודם הקוסמטי.

3.1 — הרכב חומצות אמינו

3.2 — מבנה ותכונות פונקציונליות

פיברואין (Fibroin)

רצף חומצות אמינו חוזר (גליצין-אלנין-גליצין-אלנין-גליצין-סרין) היוצר מבני בטא-שיט אנטי-מקבילים גבישיים — המקור לחוזק המכני וליכולת יצירת הקרום האופייניים לחלבון המשי.¹

סריצין (Sericin)

חלבון הידרופילי בהרבה מהפיברואין, עשיר בשיירים קוטביים (סרין, חומצה אספרטית) המקנים קיבולת קישור-מים גבוהה — הבסיס לתפקידו כלחות (humectant) בפורמולציות קוסמטיות.⁶

תכולת בטא-שיט (β-sheet content)

עיבוד (כגון electrospinning) יכול להעלות את תכולת מבני הבטא-שיט בסריצין מכ-17% במצב גולמי לכ-30% לאחר עיבוד — שיפור המקנה שלמות קרום טובה יותר ליישומים על העור.⁵

4.1 — יצירת קרום ("החלקת" משטח הקוטיקולה)

מבנה הבטא-שיט של הפיברואין מאפשר לו ליצור קרום אחיד על משטחי קרטין. Dragojlov ועמיתיו (2025) מדדו ירידה של 30.7% בחספוס הממוצע של פני העור לאחר יישום מדבקת ננו-סיבי סריצין-ג'לטין — עדות ישירה למנגנון ההחלקה על משטח חלבוני.⁵

4.2 — קישור לחות (Humectant)

Daithankar ועמיתיה (2005) מצאו כי הידרוליזט פיברואין (1–5% במשקל/נפח) גרם לירידה משמעותית וממושכת (מעל 6 שעות) בעכבה החשמלית של העור — המיוחסת ליכולת קישור המים של שיירי ההידרוקסיפרולין, במנגנון הדומה ל-natural moisturizing factor טבעי של העור.⁷ Padamwar ועמיתיו (2005) הראו בג'לי סריצין עלייה בלחות העור וירידה באובדן מים טרנס-אפידרמלי (TEWL) במתנדבים אנושיים.⁶

4.3 — אלסטיות

באותו מחקר של Dragojlov ועמיתיו (2025), קרומי סריצין-ג'לטין שיפרו את אלסטיות העור ב-35.1%. חשוב לציין: באותו מחקר נמדדה דווקא ירידה בלחות (68.5%-) בפורמולציה הספציפית שנבדקה, שיוחסה לממס עיבוד שיורי (TFA) שפגע בארגון השומנים — ממצא המזכיר שיש לפרש תוצאות ספציפיות לפורמולציה בזהירות, ולא להכליל אוטומטית מפורמולציה אחת לכלל מוצרי חלבון משי.⁵

4.4 — חוזק שיער והגנת UV: מה ידוע ומה לא

טענות שיווקיות רבות מייחסות לחלבון משי חיזוק סיב השיער, הפחתת שבירה והגנה מקרינת UV — רציונל סביר בהתחשב במבנה הבטא-שיט ויכולת יצירת הקרום. עם זאת, בסקירת הספרות לצורך מונוגרפיה זו לא אותר מחקר peer-reviewed עצמאי וניתן-לאימות המודד במישרין את השפעת חלבון המשי ההידרוליזי על חוזק מתיחה או הגנת UV של סיב השיער האנושי. אלו נותרות טענות סבירות מבחינה מנגנונית, לא ממצא קליני מוכח.⁸

פקעת תולעת המשי משמשת ברפואה הסינית המסורתית מזה מאות שנים, ותועדה לראשונה ב"קומפנדיום המטריה מדיקה" (Bencao Gangmu) — טקסט הרפואה הקלאסי הסיני. הפקעה תוארה כבעלת יכולת "לאסוף עצירות, לעצור דימום, להרוות צמא ולנקות מוגלה", ושימשה מסורתית לטיפול בהמטמזיס ובדימומים.² ייצור טקסטיל המשי עצמו מתועד לאורך יותר מ-5,000 שנה בסין, אם כי מקור זה היסטורי-כללי ואינו מחקר עמית לביקורת.

טיפוח שיער — ברק והחלקה

יכולת יצירת הקרום של הפיברואין מסבירה את תחושת ההחלקה וההברקה המדווחת בשימוש בשמפו ובמסכות המכילות חלבון משי — קרום דק על משטח הקוטיקולה מפזר אור בצורה אחידה יותר.^{1, 5}

לחות לקרקפת ולעור

תכולת הסרין וחומצות האמינו הקוטביות בסריצין תומכת בתפקוד לחות — רלוונטי הן לקרקפת יבשה והן לעור הפנים והגוף, בהתבסס על ממצאי Padamwar ו-Daithankar.^{6, 7}

התאמה לשיער פגום

פפטידים קטני-משקל מולקולרי (כ-300 דלטון) נחשבים בעלי פוטנציאל חדירות טוב יותר למשטח הקוטיקולה הפגום, לעומת חלבון משי בלתי-הידרוליזי בעל שרשראות ארוכות.⁴

הקישורים מובילים למאמרים המדעיים המקוריים. מאמרים עם קישור "לקריאה מלאה" פתוחים לציבור ללא תשלום.

1. 1Zhou, C.-Z., Confalonieri, F., Jacquet, M., Perasso, R., Li, Z.-G., & Janin, J. (2001). Silk fibroin: structural implications of a remarkable amino acid sequence. Proteins: Structure, Function, and Genetics, 44(2), 119–122.
   קישור למאמר המדעי → לקריאה מלאה (PubMed) →
2. 2Tian, Z., et al. (2024). Silkworm Cocoon: Dual Functions as a Traditional Chinese Medicine and the Raw Material of Promising Biocompatible Carriers. Pharmaceuticals, 17(7), 817.
   קישור למאמר המדעי → לקריאה מלאה (PubMed) →
3. 3Johnson, W. Jr., et al. (CIR Expert Panel) (2020). Safety Assessment of Silk Protein Ingredients as Used in Cosmetics. International Journal of Toxicology, 39(3_suppl).
   קישור למאמר המדעי →
4. 4ר' מקור 3 לעיל — נתוני משקל מולקולרי מפורטים באותו דו"ח בטיחות CIR.
   ראו הפניה 3
5. 5Dragojlov, I., Aad, R., Ami, D., Mangiagalli, M., Natalello, A., & Vesentini, S. (2025). Silk Sericin-Based Electrospun Nanofibers Forming Films for Cosmetic Applications. Molecules, 30(3), 715.
   קישור למאמר המדעי →
6. 6Padamwar, M.N., Pisal, S.S., Nagapure, S.V., Paradkar, A.R., & Mahadik, K.R. (2005). Silk sericin as a moisturizer: an in vivo study. Journal of Cosmetic Dermatology.
   קישור למאמר המדעי → לקריאה מלאה (PubMed) →
7. 7Daithankar, A.V., Padamwar, M.N., Pisal, S.S., Paradkar, A.R., & Mahadik, K.R. (2005). Moisturizing efficiency of silk protein hydrolysate: Silk fibroin. Indian Journal of Biotechnology, 4(1), 115–121.
   קישור למאמר המדעי →
8. 8הערה מתודולוגית: נכון למועד כתיבת סקירה זו, לא אותר מחקר peer-reviewed עצמאי הבודק במישרין השפעת חלבון משי הידרוליזי על חוזק מתיחה או הגנת UV של שיער אנושי.
   פער מחקרי מתועד — לא הומצא מקור