קופאיבה: השרף מיערות האמזונס שהקהילות הילידיות הכירו מזמן
שרף שמלווה דורות
יש עצים שנותנים מעצמם משהו יקר. עצי הקופאיפרה (Copaifera) שגדלים ביערות האמזונס בברזיל, ובעיקר Copaifera reticulata, Copaifera multijuga ו-Copaifera officinalis, מפרישים שרף-שמן סמיך כשקודחים חור קטן בגזע. קהילות ילידיות ביערות הגשם משתמשות בו כבר דורות, ומורחות אותו על פצעים, כוויות ודלקות בעור. בברזיל של היום מייחסים לקופאיבה שימוש ביותר מ-50 מצבים שונים. המספר הזה מלמד על היכרות עמוקה וותיקה עם השרף.
השרף בנוי משני חלקים. חלק אחד נדיף וריחני, והחלק השני סמיך ושרפי. בחלק הריחני בולט במיוחד חומר בשם בטא-קריופילן (β-caryophyllene). בדגימה אחת שנבדקה הוא היה כ-60% מהשרף, לצד אלפא-הומולן (כ-10%) ואלפא-קופאין (כ-4%). בחלק השרפי יש חומצות טבעיות (כמו החומצה ההרדוויקיאית והחומצה הקאורנית), שגם הן תורמות לפעולה של השרף. בגלל הריכוז הגבוה של בטא-קריופילן והמבנה המורכב של השרף, חוקרים מתעניינים בקופאיבה יותר ויותר בשנים האחרונות.
מה מצאו המחקרים
את ההשפעה המרגיעה של קופאיבה מייחסים בעיקר לחומרים הריחניים שבה, ובראשם בטא-קריופילן ובטא-ביסבולן. לפי המחקרים, הם מאטים את פעולתו של TNF-α, חלבון שמעורר דלקת בגוף. בניסוי אחד מרחו קרם עם 3% שרף קופאיבה על עור של עכברים שנחשף לקרינת UVB, מעין כוויית שמש. ביום השני הרגישות למגע ירדה בכ-65%, והרגישות לחום נעלמה לגמרי. גם מספר תאי הדלקת ברקמה ירד. התוצאות היו דומות לאלה של משחה רפואית מקובלת לכוויות.
קופאיבה נבדקה גם בריפוי פצעים. במחקר אחד, משחה עם 10% שרף קופאיבה עזרה לפצע להחלים בצורה בריאה יותר: פחות רקמה מתה, ויותר רקמה חדשה עם סיבי קולגן צפופים. במרפאה, שילוב של טיפול באולטרסאונד עם ג'ל קופאיבה הקטין את הנגע ביותר מחצי כבר בטיפול העשירי.
בטיפוח של היום
