סקירה ביוכימית וקוסמטית
זעפרן
Saffron — Crocus sativus
תקציר · ABSTRACT
זעפרן (Saffron) מופק מהצלקות היבשות של פרח ה-Crocus sativus L., ממשפחת האירוסיים. בתמצית הזעפרן בולטות ארבע תרכובות עיקריות: קרוצינים, פיקרוקרוצין, ספרנל וקרוצטין. הן אחראיות, בהתאמה, לצבע, לטעם, לריח ולפעילות הביולוגית. מחקרים הראו פעילות אנטי-אוקסידנטית משמעותית ועיכוב של אנזימים הקשורים לחוסן העור ולגוונו (קולגנאז, אלסטאז, טירוזינאז).
מקור בוטני ותהליך הקטיף
זעפרן מופק מהצלקות (stigmas) של פרח ה-Crocus sativus L., ממשפחת האירוסיים (Iridaceae). הצמח גדל בעיקר באיראן, בספרד, בהודו, ביוון ובאפגניסטן. כל פרח מניב שלושה חוטי צלקת בלבד, וכדי להפיק קילוגרם אחד של זעפרן דרושים כ-150,000 פרחים. כולם נקטפים ומעובדים ביד בשעות הבוקר המוקדמות. התפוקה הנמוכה הזו היא שהקנתה לתבלין את הכינוי "הזהב האדום" ואת מחירו הגבוה.
הרכב התרכובות הביו-אקטיביות
בתמצית הזעפרן ארבע תרכובות עיקריות. אלה הריכוזים שנמדדו באחד המחקרים:
| תרכובת | ריכוז (מ"ג/גרם תמצית) | תפקיד עיקרי |
|---|---|---|
| קרוצינים (Crocins) | 91.0 | פיגמנט קרוטנואידי, נוגד חמצון |
| פיקרוקרוצין (Picrocrocin) | 61.5 | קדם-חומר לספרנל |
| ספרנל (Safranal) | 3.6 | מונוטרפן נדיף, נוגד חמצון |
| קרוצטין (Crocetin) | 1.9 | קרוטנואיד, נוגד חמצון |
ספרנל מהווה בין 30% ל-70% מהרכיבים הנדיפים בצלקת הזעפרן היבשה (0.001%–0.006% מהמשקל היבש הכולל). זהו מונוטרפן אלדהידי בעל מבנה מצומד (conjugated) מוארך, ומבנה זה הוא שמקנה לו את פעילותו כנוגד חמצון.
מנגנון אנטי-אוקסידנטי
ספרנל פועל כלוכד רדיקלים חופשיים (free radical scavenger) בזכות המבנה המצומד שלו, שמאפשר לו לנטרל חמצן סינגלטי באמצעות העברת אנרגיה. נמצא גם שספרנל משקם את הפעילות הירודה של אנזימים נוגדי חמצון אנדוגניים: סופראוקסיד דיסמוטאז (SOD), קטלאז (CAT) וגלוטתיון-S-טרנספראז (GST). במחקרים על חולדות מבוגרות, מתן ספרנל (0.5 מ"ג/ק"ג ליום, תוך-צפקי) הפחית חמצון שומנים ושיקם פעילות אנזימטית נוגדת חמצון ברקמת המוח.
הערה
רוב הנתונים על שיקום האנזימים מגיעים ממודלים סיסטמיים (חולדות, מתן תוך-צפקי) ולא ממודל עורי ישיר. הרלוונטיות לשימוש מקומי בעור נשענת בעיקר על מנגנון לכידת הרדיקלים החופשיים ועל העדויות התאיות והקליניות שבסעיפים הבאים.
IC50 — עיכוב אנזימטי
עיכוב אנזימטי: קולגנאז, אלסטאז וטירוזינאז
מעבר לפעילות נוגדת החמצון, נמצא שתמצית זעפרן וספרנל מעכבים ישירות שלושה אנזימים שיש להם תפקיד מרכזי בהזדקנות העור. קולגנאז ואלסטאז מפרקים את סיבי הקולגן והאלסטין בהזדקנות מחשיפה לשמש (photoaging), וטירוזינאז הוא האנזים המרכזי בייצור מלנין. במחקר תאי נמדד עיכוב קולגנאז עם IC50 של 0.1 מ"ג/מ"ל, ועיכוב טירוזינאז עם IC50 של 0.78 מ"ג/מ"ל.
עדות קלינית ותאית
בבדיקת הגנה מקרינת UV, תכשיר עם 4% זעפרן הגיע לערך SPF שווה ערך לזה של 8% הומוסלאט, מסנן UV סינתטי מקובל. כלומר, אותה הגנה בחצי מהריכוז. במחקר קליני בהשתתפות עשרה גברים מתנדבים (בני 25–40) נמצאה ירידה משמעותית ברמת המלנין בעור לאחר שמונה שבועות של שימוש בקרם זעפרן. ברמה התאית, תמצית זעפרן בריכוז 100–200 מק"ג/מ"ל הפחיתה בתאי מקרופאג' את ייצור מיני החמצן התגובתיים (ROS) ואת ייצור תחמוצת החנקן. בריכוז 25 מק"ג/מ"ל היא האיצה באופן משמעותי את נדידתם של פיברובלסטים אנושיים (HDFn), מדד מוכר ליכולת ריפוי פצעים, ועודדה בהם סינתזה של קולגן ושל חומצה היאלורונית.
פרופיל בטיחות
רשימת מקורות
רק מקורות שנפתחו ונקראו בפועל.
- 1"The role of Safranal and saffron stigma extracts in oxidative stress, diseases and photoaging: A systematic review" — הרכב, מנגנון אנטי-אוקסידנטי, נתוני SPF ובטיחות.
- 2"Evaluation of saffron extract bioactivities relevant to skin resilience" — ריכוזי תרכובות, עיכוב אנזימטי, נדידת פיברובלסטים.
- 3Golden Saffron. "How Saffron Is Harvested." — תהליך הקטיף ויחס פרחים-לתפוקה.
